החלטה בתיק עמ"ת 33105-05-11

לפני ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' סגן הנשיאה השופט ש' פיינברג) מיום 17.5.11 במסגרתה הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

1.         כנגד העורר הוגש כתב אישום ביום 25.8.10 המייחס לו התפרצות לבית מגורים והחזקת כלי פריצה ביום 21.8.10. עם הגשת כתב האישום כנגד העורר הוגשה בקשה לעוצרו עד לתום הליכי המשפט נגדו. לאחר הגשת תסקיר מעצר אודות העורר, סוכם ביום 16.9.10 כי הוא ישוחרר בתנאי חלופה ביניהם למעצר בית מלא בפיקוח הוריו ובאיזוק אלקטרוני. בשל הפרת תנאי השחרור הגישה המשיבה בבקשה לעיין מחדש בהחלטת השחרור ובית המשפט הורה על מעצרו, כאמור. 

2.         בינתיים העורר הורשע בביצוע העבירות המיוחסות לו וגזר דינו אמור להינתן ביום 23.5.11. הרשעתו של העורר באה כפרי הסדר טיעון לפיו סוכם כי יושת עליו עונש מאסר בפועל של שנה. למרות האמור, בתסקיר שירות המבחן שניתן אודותיו, הומלץ להימנע מהשתת מאסר בפועל.

3.         בית המשפט נימק את החלטתו לעצור את העורר בכך שעיין בדיווחים מהחברה המפקחת על האיזוק האלקטרוני בחודשיים האחרונים, מהם עלה כי העורר הפר את תנאי מעצר הבית מספר פעמים לא מבוטל. רוב ההפרות היו בשבת כאשר אין באפשרות היחידה המפקחת להגיע לבית העורר לעשות ביקורות מפני שבית הוריו של העורר מצוי בשכונה דתית. זאת ועוד, בביקור בית שנערך ביום 16.5.11 נמצא העורר בבית ללא פיקוח אחד מהוריו. אמו שאמורה הייתה לפקח עליו ציינה בחקירתה מיום 17.5.11 כי אך יצאה "רגע למכולת" אך לא ראתה בכך פסול מכיוון שהעורר ישן באותה שעה.

4.         בית המשפט שלל את טענת הסניגור לפיה מדובר בהפרות לא מהותיות מפני שדווקא בשבת העורר יוצא מדלת הדירה לחצר הבית בלבד בכדי לעשן. את זאת הוא עושה כדי לא לפגוע ברגשות הוריו השומרים שבת. טענה זו נשללה על ידי בית המשפט מפני שהעורר לא טען זאת בחקירתו ומפני שההפרות היו לעיתים במשך מספר רב של שעות ולא לזמן קצר לשם עישון סיגריה. למשל, ביום 9.4.11 שהה העורר מחוץ לאזור הפיקוח החל משעה 12:47 ועד לשעה 18:00. לדעת בית המשפט ביקור הפתע שבוצע בבית גם הוכיח כי הפיקוח של ההורים אינו אפקטיבי. עוד לקח בית המשפט בחשבון כי הרשעתו של העורר באה במסגרת הסדר טיעון וכי קיימות רגליים מוצקות לסברה שעל אף המלצת שירות המבחן, בית המשפט יגזור על העורר עונש מאסר בפועל של שנה.

5.         בא כוח העורר המלומד השיג על החלטת בית המשפט בטוענו גם לפני בית משפט זה, שההפרות המפורטות לא היו משמעותיות. לטענתו עוד, אם ההפרות היו אכן רציניות, לא היה מקום להמתין בהגשת הבקשה למעלה מחודש ימים לאחר ביצוע ההפרות. הוא הלין גם על כך שלא ניתנה לעורר האפשרות לחקור את מגיש דו"ח ההפרות. לטענתו עוד המשיבה הייתה ערה לבעייתיות שבשחרור המשיב לבית הוריו בשכונה דתית ומשכך, אין לה להלין על כך שכיום היא לא יכולה לפקח על תנועותיו של המשיב בשבת. לדעתו, כל רצונה של המשיבה היא להביא את העורר לפני בית המשפט למעמד גזר דינו כשהוא כבול באזיקים וזאת כדי להשפיע לרעה על בית המשפט.

6.         בתשובת המשיבה היא הטעימה כי נשקפת מן העורר מסוכנות והיא הצביעה על רישומו הפלילי לפיו הורשע בעברו, חרף גילו הצעיר (כבן 21) בהחזקת סמים לצריכה עצמית, להפרעת שוטר במילוי תפקידו, בפריצה לבניין ולהונאה בכרטיס חיוב. להערכתה העורר צפוי לעונש של מאסר בפועל של שנה, שכן, בין היתר, על שותפו לעבירה הושת מאסר בפועל של 18 חודשים. לטענתה עוד, הוכח שהפיקוח על העורר אינו אפקטיבי והעובדה שהמשיבה לא מיהרה לפתחו של בית המשפט והתלוננה על ההפרות מייד עם ההפרה, לא צריכה להיזקף לחובתה אלא לאורך רוח שהיא מגלה כלפי העורר.  עוד לטענתה, העורר עשה לעצמו שיטה ביודעו שבלתי אפשרי לפקח על תנועותיו בשבת ולכן הוא מפר את תנאי השחרור דווקא בשבת. עצם יציאת האם למכולת שעה שהעורר ישן מצביע על כך שהיא אינה מבינה כיאות את התפקיד אשר הוטל עליה.

7.         עיון בדו"ח "ההפרות" של הפיקוח האלקטרוני מלמד שאין המדובר בהפרה חד פעמית, אלא העורר אכן עשה לעצמו שיטה להפר את תנאי השחרור. יש אכן מספר פעמים בהם העורר ביצע הפרה למשך מספר דקות ועד למחצית השעה וכשהגיע סייר למקום, העורר אכן שהה בדירה. ואולם ישנן 7 פעמים בהן העורר הפר את התנאים בין 11 דקות - 28 דקות, בהן לא נתאפשרה הגעה לבית מפאת השבת, וחמור מכך ישנן גם הפרות של עד מספר שעות בהן העורר לא נמצא כלל בביתו (למשל ביום 13.4.11). 

8.         כמו כן, עיון בהודעתו של העורר מיום 16.5.11, מלמד כי הוא לא טען מאומה אודות הפסקות העישון שהוא נוטל בחצר ביתו. טענה זו חדשה היא והיא נטענה אך בתשובה לבקשה בבית משפט קמא והיא אך נשנתה בבית משפט זה. משכך, גם לא היה מקום לחקור את עורך הדו"ח, מקום בו העורר לא הכחיש את נכונותו. אדרבה, עיון בחקירה מלמד כי העורר טען "כי אינו זוכר שיצא כל כך הרבה זמן בלי אישור", תשובה המצביעה בבירור כי הוא יצוא יצא ללא אישור, אך אינו זוכר כי היציאות היו למשך זמן כה ממושך. בכך ישנה ולו ראשית הודאה בהפרות.

9.         ההלכה היא כי הפרת תנאי שחרור מהווה עילת מעצר עצמאית, העומדת בפני עצמה ואיננה קשורה לעילות המעצר האחרות, כגון החשש לשיבוש הליכי משפט, המסוכנות הנשקפת מהנאשם או חומרת העבירות המיוחסות לו. אם הנאשם ניצל לרעה את שחרור מן המעצר והפר את האמון שבית המשפט נתן בו, הרי שבית המשפט יכול ויורה על מעצרו מחדש (בש"פ 7364/09 מדינת ישראל נ' יניב אדרי, פורסם במאגרים 17.9.09).

10.       במקרה זה נוכח ריבוי ההפרות, הרושם המתקבל מן העורר הוא שהוא שם ללעג את תנאי השחרור ומנצל אותם לרעה. התרשמתי גם, שיש ממש בטענת המשיבה כי העורר שם לו לשיטה להפר את תנאי השחרור דווקא בשבת ביודעו שיחידת הפיקוח תתקשה להיכנס לשכונה בה הוא נמצא. התנהגות זו מלמדת לכאורה כי אימת הדין איננה שורה עליו וכי הוא מזלזל במודע בהוראות בית המשפט ומפר אותן.

11.       האמור נכון גם במידה ובית המשפט אשר יגזור את דינו של המשיב יבוא לקראתו ולא יטיל עליו את כל תקופת המאסר המוסכמת, למרות שגם בעניין הזה בית המשפט לוודאי יתחשב בכך שקיים הסדר טיעון לפיו הוסכם, כאמור, כי יושת על העורר עונש מאסר בפועל די ממושך.

לאור כל האמור, התוצאה היא שהערר נדחה. 

ניתנה היום,  ט"ו אייר תשע"א, 19 מאי 2011, במעמד המתייצבים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: